דג מולי
דג המולי הוא דג מים מתוקים מסוג Poecilia. כל הזנים מהסוג הזה הם מולים מלבד גופי אנלדר. כיום ישנם כ-40 זנים של מהסוג הנ"ל, זאת אומרת ש-39 מהם הם מולים. בדומה לדג הגופי, המולים יכולים להמליט בכך שהם שומרים על הביצים בבטנם עד שהם ממליטים. מדובר בזן מאוד פופולרי. זה נדיר מאוד אם לא יהיה דג מולי בחנות חיות טיפוסית. רוב הזנים חסינים מפני וקור וקל לגדל אותם. אם שומרים עליהם בסביבה בריאה, קבוצה של מולים יכולה לשגשג ולהגיע עד גיל 5.
היסטוריה קצרה
דג המולי, או המולינזיה כך נקרא במקור הוא אחד מהסוגים הכי יפים ומשונים של דגים נושאי-חיים הזמינים היום.
לדוגמה, ניתן לטעון שמולי מפרש הוא אחד הזנים הכי יפים ואקזוטים מבין כל הזנים הזמינים.
אולם דג זה הוא אחד הדגים הקשים לגידול מבין דגי הנושאי-חיים מכיוון שהם נוטים להיות חולניים, קרי רוח ואף למות.
חלק ממשפחת המולים נחשבים לעדינים מאוד בקרב נושאי-חיים כך ניתן לטעון.
כשהמולי מקורר או חשוף ללחץ סביבתי הוא נוטה לפתח מחלה שידועה בשם "shimmies".
אוכל לכלבים | אוכל לחתולים | חול לחתול | חטיפים לכלבים | אקווריום | כלוב אילוף | גדר אילוף | מיטה לכלב | פילטר לאקווריום
אופי ודפוסי התנהגות
מדובר בדגים מאוד שלווים ברוב הזמן, אולם הם יכולים להראות סימנים של אגרסיביות כשהם נמצאים במצב של פחד או
שהם סובבים בדגים אגרסיביים מהם.
חשוב לציין, מאוד חשוב שהמכל בו נמצא דג המולי יהיה גדול מספיק ושיהיו איתו דגים שמתאימים לחיות איתו.
חשוב גם לדאוג לפילטר יחד עם האקווריום כדי למנוע בעיות מראש.
המולי הוא דג פעיל וחברתי, לצפות בהם לזמן מה יגרום במהרה לשים לב להבדלים האישיים ביניהם.
כפר סבא | רעננה | הרצליה | הוד השרון | רמת השרון | כפר שמריהו | ירושלים | תל אביב | חיפה
סוגי מולים ומראה
ישנם המון סוגים של דגי מולי, רובם מאוד דומים למולי הנפוץ ביותר המולי השחור.
ההבדל המרכזי ביניהם הוא הצבע ודפוסם, אך גודלם וצורתם יכול גם כן להיות נבדל.
למולי הנפוץ יש גוף שטוח.
הוא גבוה באמצע וזה מצטמצם לכיוון נקודה מסוימת בפה שלו.
הסנפיר הקדמי שלו גדול מאוד ודומה למניפה אשר יכול להיות שקוף או צבעוני.
סנפיר הגב שלו יכול גם כן להיות דומה למניפה כמו בסנפיר הקדמי, או שטוח לכיוון הגוף.
לא קשה להבדיל בין המינים.
לנקבות יש סנפיר שמתפרס לכדי צורת מניפה, ואילו לזכרים הסנפיר נראה יותר מחודד.
הנקבות הן גם יותר גדולות והן מגיעות לאורך של כ-4.5 אינץ'.
הזכרים גדלים עד לאורך של כ-3 אינץ'.
פרו פלאן | הילס | מונג' | GO | אקאנה | N&D | טייסט
הנקבות שבהיריון יהיו אף יותר גדולות. הבטן שלהן מתנפחת הרבה יותר מהנקבות שלא בהיריון.
דוגמאות לסוגי מולים פופולריים:
דג מולי שחור- הדג הזה צבוע כל כולו בשחור. חוץ מזה, הם כמעט אותו הדבר כמו דג המולי הנפוץ.
דג מולי מפרש- נקרא גם מולי סנפירן. סוג זה גודל במגוון צבעים ודפוסים שונים. התכונה הייחודית ביותר שלו זה סנפיר
הגב הגדול והגבוה שלו.
דג מולי ליריטייל- כמו דג המפרש, התכונה הבולטת של דג זה הסנפירים שלו.
שאר המולים הפופולריים כיום כוללים סוגים כמו הדלמטים, מולי בצורת בלון, אדום, לבן וכתום.
תנאים לגידול
בטבע, ביתו של המולי יכול להשתנות. הם אימצו לא מעט תנאי מים שונים, כולל סובלנות כלפי מים מליחים ורמות מימן
גופרתי גבוה.
נתניה | קרית אונו | שוהם | ראשון לציון | באר שבע | רמת גן | פתח תקוה | בת ים | אשדוד | חולון | רחובות
לרוב הם נמצאים בחלקים הרדודים של הנחלים והנהרות לאורך צפון ודרום אמריקה. התשתית שלהם היא חול עם סלעים
ופסלות מעל.
צמחים יהיו גדושים ושופעים והם בדרך כלל ישמשו למחסה אבל הם גם חשובים לרבייה. הנהרות באקלים הטרופי מקבלים
אספקה נאה של אור למען גידול הצמחים. כאן תוכלו למצוא שלל מוצרים לעיצוב האקווריום שלכם כמו: חצץ וסלעים,
דקורציות קישוט, צמחי פלסטיק, רקע לאקווריום ועוד.
גודל אקווריום אופטימלי
דג מולי צריך לפחות אקווריום בגודל 10 גלון. הגודל הזה מתאים לגידול של לפחות ארבעה תלוי בסוגים, דגי מולי גדולים
יותר כמו דג המפרש יצטרך מיכל בגודל 30 גלון. כל מולי נוסף יצטרך בסביבות 3 גלון כדי לחיות בנוחות. כאן תוכלו לבחור
אקווריום מתאים לדג שלכם.
אשקלון | חדרה | מודיעין | רמלה-לוד | גבעתיים | ראש העין | קרית גת | נס ציונה | יהוד | גדרה | יבנה
שותפים למיכל
כדג שליו, דג המולי לא גורם ליותר מדי בעיות ובכך ניתן לגדל אותם עם עוד סוגי דגים שלווים בתוך האקווריום.
יש להימנע מדגים גדולים ואגרסיביים בתוך האקווריום עם המולי. הדגים הגדולים ינסו לאכול את המולים בעוד האגרסיביים
ינסו לתקוף ולהפחיד אותם עד למצב של מוות.
אמנונים הם קבוצה הכוללת מספר רב של דוגמות. למשל, לאמנונים יש תדמית של דג אגרסיבי והוא לא משחק יפה עם דגים
אחרים. אולם ישנם סוגים אחרים של אמנונים שלא גורמים לבעיות, כמו אמנון הסקלר.
רוב חסרי החוליות ישמחו לחיות לצד המולים. שרימפסים וחלזונות הם דוגמאות טובות וישנם עוד מלא זנים אחרים שיכולים
לחיות עם המולים.
יש לשמור את דגי המולי בקבוצות של לפחות ארבעה והם באופן טבעי יהיו ביחד. הקבוצה צריכה לכלול רוב של נקבות בגלל
שהזכרים ידועים כמציקים יותר. מצב של רבייה הוא בדרך כלל הסיבה היחידה להתנהגות אגרסיבית.
תזונה
ישנם לא מעט סוגי מזון שאפשר להאכיל את דגי המולי. בטבע הם אוכלים חסרי חוליות קטנים אבל בעיקר צמחים ואצות. יש
לא מעט מאכלים דומים שאפשר להאכיל את המולי באקווריום.
אצות הן חלק נכבד מהתפריט של המולי, הם משתמשים בשפתיים שלהם לגרד את האצות מהמשטחים. הצמחייה חשובה
גם כן ואפשר להשתמש בירקות ירוקים מהמטבח כמו חסה, תרד וקישוא.
מזון מלאכותי כמו פתיתי וכדוריות דגים הם אופציה קלה יותר. במידה ומאכילים אותם במזון זה חשוב להוסיף תוספות כדי
לספק מגוון רחב של חומרים מזינים.
מזון חי וקפוא זה מקור נהדר בשביל חלבון. תולעי דם ושרימפ ממי מלח הם דוגמה מצוינת, אבל אופציות אחרות יכולות
להיות גם כן טובות.
יש להאכיל אותם בכמויות קטנות פעמיים ביום. זה נותן למערכת העיכול שלהם זמן לעכל את המזון שהם אכלו בצורה
נאותה. כאן תוכלו למצוא מגוון רחב של מזון לדגים ולהתאים לדג שלכם את המזון הטוב ביותר בשבילו.
טיפול במולי
מולי הוא דג מסתגל ועמיד בפני קור. כמו דגים אחרים, הדבר החשוב ביותר בטיפול של המולי זה שהמכל שלו יהיה נקי. יש
לדעת איך לנקות באופן אפקטיבי. זה כולל פיקוח על תנאי המים.
המולים יכולים לפתח מצב שנקרא "מחלת מולי". זאת בעצם לא מחלה בגלל שמצב זה קורה בגלל תנאי מים ירודים.
בנוסף ל"מחלה" הזאת, המולי יכול לקבל מגוון מחלות שנפוצות בקרב לא מעט דגי מים מתוקים, מחלות כמו ICH ומחלת
הקטיפה. צריך לשים לב לסימנים של המחלה אצל המולי.
סימנים נפוצים כמו חוסר תאבון, חוסר בפעילות, כתמים ופצעים על הגוף ושינויי צבע.
ניקיון של האקווריום ותזונה נכונה של המולי אלה כמה מהדרכים הטובות ביותר להפחית עד לכדי מניעה של מחלות
ועוצמתן. אם הבעיות מתמשכות, ישנם טיפולים ותכשירים שאפשר לקנות בחנות חיות.
איך מתרבה דג מולי
דגי מולי הם דגים נושאי-חיים, מה שאומר שהם מגדלים את הביצים שלהם בתוך הגוף. הקבוצה הזאת היא אחת מקבוצות
הדגים הקלות ביותר שמתרבות בשבי ומזדווגות באופן קבוע.
כאמור, מאוד חשוב לשמור על תנאים טובים במכל ומים נקיים כדי שיוכלו דגי המולי להתרבות.
העלאה קטנה של טמפרטורת המים יכולה לעזור ליזום הזדווגות, אך חשוב לא להעלות את הטמפרטורה אל מעבר ל-78
מעלות פרנהייט.
הזכרים מראים תצוגות חיזור כלפי הנקבות, בעוד שהנקבה מוכנה להזדווג היא תאפשר לזכר להפרות את ביציה. לעיתים,
הזכרים מנסים "להתגנב" מאחורי הנקבות שלא במודע.
הנקבות בדרך כלל בוחרות להזדווג עם זכרים גדולים יותר.
אחרי ההפריה, ההיריון עצמו לוקח בין 35 ל-45 ימים. נקבות גדולות יותר יכולות להמליט מעל ל-100 תינוקות.
הדג התינוק צריך להיות מופרד מהדג הבוגר, אחרת הוא יאכל אותו. דרך אחת להפריד ביניהם היא לשים את המולי
שבהיריון בקופסת גידול לפני ההמלטה והתינוק חופשי לעזוב את הקופסה דרך חורים קטנים אבל הדגים הבוגרים יצטרכו
להישאר לכודים.
את התינוקות אפשר להאכיל בפירורי פתיתים עד שהם גדולים מספיק כדי לאכול את אותם המאכלים שאוכלים דגי המולי
הבוגרים. בשלב זה יוכלו גם הדגים לחיות ביחד ללא דאגה.
סיכום
דגי המולי הם דגים קלים לגידול, אין הרבה סיבות למה לא לגדל אותם. חשוב מאוד לשים לב עם מי הדג נמצא בתוך
האקווריום ואסור שיהיה עם דגים גדולים ואגרסיביים ממנו.
הבריאות של הדג תלויה בתנאי האקווריום ובתזונה שלהם שהיא מאוד גמישה והתפריט של המולי הוא מאוד רחב והוא יכול
לאכול מגוון רב של מזון.
