ביגל

כלבי הביגל הקטנים והפעילים הם תוספת נהדרת לכל בית' ובמיוחד אם יש ילדים בסביבה. הכלבים הללו שובבים ובעלי שמחת חיים מולדת, בגלל דם הציידים שלהם, לעיתים הם עלולים להיות עקשנים ונדרשת סבלנות במהלך האילוף שלהם. חוש הריח שלהם מפותח במיוחד ויש להם נטייה טבעית לרחרח ולחפש ריחות מעניינים. במקור הגזע הורבע בסקוטלנד על מנת לשמש כלב צייד לחיות קטנות כמו ארנבות ובארצות הברית מנהג זה עדיין קיים במידה פחותה.

משקל ממוצע 13-8 ק"ג | גובה ממוצע 38-30 ס"מ | תוחלת חיים ממוצעת 15-12 שנה

** אין מכירה של בעלי חיים **

כלב ביגל

מאפייני כלב הביגל

אופי

כלבי הביגל הם שמחים חברותיים ושופעי חיבה, תכונות אשר משתלבות היטב עם האופי הסקרן שלהם הנובע משורשי הציד של הגזע.

הם לרוב מסתדרים היטב עם בעלי חיים אחרים ובני אדם והם לרוב חברותיים כלפי זרים.

בגלל חוש הריח הדומיננטי, הביגל אוהב מאוד לכוון את ראשו ואפו אל כיוון הרצפה בניסיון לאתר ריחות חדשים ומעניינים, ישנם שדות תעופה אשר משתמשים בהם לאיתור חומרים מסוכנים.

בגלל המזג הנוח וגודלם הקומפקטי אפשר לגדל את הביגל בדירות ללא חצר וכל מה שנדרש הוא להקפיד על טיולים יומיים איתם.

הם יחסית אנרגטיים ויזדקקו לשעה של טיולים ומשחקים בחוץ בכדי לפרוק עודפי אנרגיה בכל יום.

נטורל דלישס | מונג' | טייסט אוף דה ווילד | פרו פלאן | רויאל קנין | פנסי פיסט | פריסקיז | גו! | בריט | קרנילאב | ג'וסרה | הפי דוג | פרופק | אקאנה | הילס | אוור קלין

מידע שימושי

לפעמים נתקלים בקשיים לאלף אותם לעשות את הצרכים מחוץ לבית ויתכן והם לא ישלטו במיומנות זו במלוא לפני שהם מגיעים לגיל שנה, מומלץ לשקול בחום לאלף אותם לעשות צרכים על פדים בבית.

לא כדאי להשאיר אותם בבית למשך שעות ארוכות כי הם עלולים להשתעמם ולכן בית עם ילדים באזור גיל 7 ומעלה שחוזרים מוקדם הביתה יתאים להם מאוד.

במידה ותשאירו אותם בחצר הם ימצאו דרכים לבדר את עצמם כמו חפירת בורות, נביחות וניסיונות בריחה.

יש להם נטייה גבוהה לנביחות ומומלץ לאלף אותם לשלוט על הנביחות הלא רצויות.

הם הרבה פעמים מובלים על ידי חוש הריח שלהם והוא שולט על המוח והגוף, אם הם עולים על ריח מעניין הם עלולים לנדוד בחיפושים אחר המקור וללכת לאיבוד.

למרות שהם עדינים וחברותיים, לכלבי הביגל יש אופי עצמאי ועקשן.

חשוב לאלף אותם מגיל צעיר וכדאי להתייעץ או לשכור את שירותיו של מאלף שמכיר את הגזע ויש לו ניסיון מוכך באילוף שלו.

לכלבי הביגל יש תאבון שאינו יודע שובע והם ימשיכו לאכול כל עוד הם יכולים, חשוב להגביל את כמות האוכל שהם מקבלים לכמות המומלץ ולהקפיד למנוע מהם גישה לארונות המכילים מזון.

הם מאוד רכושניים כלפי קערת האוכל שלהם ומומלץ ללמד ילדים שלא להתקרב לביגל או לאוכל שלו בזמן האכילה.

הם לא כלבי שמירה טובים במיוחד, בגלל האופי הידידותי והלא חשדני הם לרוב יהיו נחמדים לזרים.

נתונים כלליים

לביגל יש שני תת סוגים כאשר אחד הוא עד גובה 33 ס"מ והסוג השני הוא בין 38-33 ס"מ כאשר משקלם הממוצע הוא כ13.5-8 ק"ג.

בעיות רפואיות נפוצות של הביגל

בעיות בחוליות הגב – הנוזל בין החוליות בגב עלול לנזול ולהפעיל לחץ על עמוד השדרה.

תופעה זו עלולה לגרום לכאבים בגב ובצוואר ומקרים חמורים גם לאובדן התחושה בחלקים מהגוף.

דיספלסיה של הירך – כאשר עצם הירך לא יושבת בצורה טובה במפרק הירך, היא יכולה לגרום לכלב לכאב וקושי בהזזה של אחת הרגליים או שתיהן.

לרוב ניתן לאבחן באמצעות צילום רנטגן. דיספלסיה היא בעיה רפואית תורשתית ולכן מומלץ לברר עם מגדל הכלבים לגבי הורי הגור שרכשתם או קיבלתם לגביי הנטייה המשפחתית לבעיה זו.

עין אדומה – כאשר אחת הבלוטות מתחת לעפעפיים מתנפחת ומתפתחת לגוש אדום בקצה העין.

יתכן ותזדקקו לוטרינר על מנת להסיר את הבלוטה.

גלוקומה – מחלה הנגרמת מליקוי בניקוז הנוזלים בעיניים, כמות הנוזלים גוברת ומפעילה לחץ על העיניים.

תופעה זו עלולה להזיק לראיית הכלב ואף לעיוורון.

תזונה

בגלל הנטייה של הגזע לעצלנות וגרגרנות הם נוטים לעלות במשקל ולכן מומלץ לשים לב לכמויות האוכל ולסוג האוכל שהם מקבלים.

הינה כמה דוגמאות לאוכל מומלץ לכלב ביגל:

אם מעניין אתכם לקרוא מדריכים נוספים ומקצועיים שכתבנו על מזון לכלבים, כנסו לקישור.

טיפוח והגיינה

יש להם פרווה כפולה קצרה, אשר יכולה להיות במגוון צבעים כאשר הנפוץ ביותר הוא שילוב של לבן חום ושחור. מומלץ להבריש ולסרק אותם אחת לשבוע.

בגלל האוזניים השמוטות של הביגל, אין זרימת אוויר בתעלת האוזן והיא עלולה להתלכלך ולהזדהם, לכן חשוב לבדוק להם את האוזניים אחת לשבועיים, לנקות אותן עם חומר לניקוי אוזניים ולוודא שאין דלקות.